Travel and Tour   Sites by Region  Land and Nature   Knowledge Base Articles and Libraries    Ethnic & Religion Worldwide
  טיולים בארץ - מקורות מידע   על פי איזורים  טבע ונוף מאגר מידע מאמרים, כתבות וספריות    דת, דתות וקבוצות אתניות a תיירות בעולם

מסלולי טיולים שכתבתי למידעון צורן

z

 מטה המאבק של צורן בקרינה מתחנת הילל  בית הספר "יובלים" בצורן פורום טיולים - תפוז
מידעון צורן
טיולים שכתבתי - בתוך מידעון צורן
אתרים באיזור השרון
Modified 25-August-2006

יוזמה לשביל קדימה צורן - פורסם ב-17.1.05

על מלך הביצה ועל שמירת טבע - פורסם ב-31.12.04

שמורות טבע בשרון - פורסם ב-15.12.04
בעקבות התורמוסים הכחולים - פורסם ב-28.2.05 שמורת קדימה - פורסם 7.2.05

תל חרזה ליד צורן - פורסם ב 7.2.05

אתרים ליום השואה וליום העצמאות - פורסם ב-11.5.05

צמחים מחופשים ופארק השרון- פורסם ב-21.3.05
תוואי שביל קדימה צורן - פורסם - 12.7.05 ילדי אוסלו במושב ינוב - פורסם - 12.7.05
מחלבות בשרון - פורסם ב- 9.6.05
טיול סתיו לבריכות הדגים

אז מה מצב הסביבה בסביבה ? – על ענינים סביבתיים  - פורסם 18.5 - בצורן ובאיזור
 



סיור בדרום נתניה
למי שתוהה מה יש לראות בדרום נתניה פרט לאיקאה, קניות והייטק, (וגם למי שלא תוהה...)  - כדאי לראות שבין השיכונים המשמימים, החנויות, הרחובות והחוף מסתתרים כמה מקומות מעניינים   נתחיל באיזור התעשיה הדרומי, הוא "קרית ספיר" הידוע גם כ "איזור התעשיה של איקאה". ניסע ברחוב הראשי, גיבורי ישראל, נמשיך ישר אחרי הרמזור שממנו פונים לכפר נטר ולגשר החדש, נגיע עד משרדי סלקום החדשים, ואחריהם נפנה שמאלה לדרך עפר, לכיוון כביש החוף. מצפוננו נראה מבנה מרשים ועתיק, הוא אתר "בריכת חנון". הבנין הוא אחד מ"בתי נבולסי", אותם בתי אחוזה ערביים בלב פרדסים, שניבנו בתחילת המאה ה-20 ואף קודם לכן. הבניין מרשים מאוד, ושימש למגורי משפחה ערבית עשירה. הוא מוגדר כאתר לשימור, והוא ישוקם כחלק מפרוייקט פניית איצטדיון הכדרגל החדש של מכבי נתניה
             ו.         ט      
אפשר להגיע למקום גם ישירות מכביש החוף, אבל אני לא ממליץ מבחינה בטיחותית לרדת שם מהכביש, ישר לתוך אתר העבודות. ניתן להקיף את הבנין (תלוי בעבודות) ולהיכנס לפרדסים הנטושים, וללכת עד פסי הרכבת . בחורף ובאביב הפרדסים אפלוליים ונעימים. כשמתקרבים לפסי הרכבת, רואים את ערימות הזבל שעירית נתניה לא טורחת לפנות, 100 מטר מצפון לבנין העיריה החדש. אפשר לחזור לרחוב הצורן, ליד מכללת אורט, ולנוח בגן השעשועים עם הפסלים המיוחדים (מגלשה בדמות ראש ציפור). בגלל הריחוק מהעיר, המקום ריק למדי, פרט לסופי שבוע.   נחזור לרכב, ונסע לתוך העיר נתניה על הגשר החדש. נמשיך ישר לדרך משובשת מעט, שתחבר אותנו לשכונת האירוסים ולרחוב בן גוריון, בו נמשיך צפונה לפארק השלולית השלולית היא בריכת חורף, שמשנה את מימדיה - מאגם גדול בחורף לשלולית באביב ולביצה בקיץ. יש בה פארק שעשועים ענקי ויפה לילדים. לאחר שהשתעשענו, נמשיך צפונה בשדרות בן גוריון, עד מלון כרמל. שממנו מתחילה הטיילת המרשימה (היפה בארץ, לדעתי) ממלון כרמל דרומה. לנתניה חוף ים יפה במיוחד, פוטנציאל שלא מומש במלואו, וחופים שלא מתוחזקים ברמה טובה. חוף הרחצה שמדרום לטיילת הוא "חוף הארגמן", ואחריו דרומה שטח שלא נבנה עדיין, ומחכה לתכנית "עיר ימים" שבמסגרתה ייבנה כל האיזור. לפחות שמורת האירוסים (אגב, לא שמורה מוכרזת !) תישמר כדי שנזכור משהו מהטבע העירוני.   מכאן נוכל לחזור דרך שדרות בן גוריון וכביש 553 הביתה   בסביבת נתניה יש "בתי נבולסי" רבים, חלקם גם משוקמים, כמו בכפר יונה:
http://www.irus.co.il/beit-nabulsi-2.htm http://www.irus.co.il/nabulsi.htm
 




אז מה מצב הסביבה בסביבה ? – על ענינים סביבתיים בצורן ובאיזור

 

3 שנים (כמעט) חלפו מאז החליט השר הממונה על רשות השידור דאז (אהוד אולמרט) לסגור את תחנת הילל, ונדמה שסיוט זה הוסר מעל ראשינו. זה הזמן להסתכל גם על נושאי סביבה נוספים, ולראות מה מצבנו בנוגע אליהם.

נתחיל דווקא בדברים הטובים: אין בסביבתנו מפעלים מזהמי-אויר, אין מבני אזבסט, ובאופן יחסי, יש מודעות רבה הקרב התושבים, ובעיקר הילדים, לנושאי מיחזור ואיכות הסביבה.

אבל שיטוט קצר בצורן ובסביבתה מגלה מספר מפגעים שיש לטפל בהם, בשיתוף פעולה עם המועצה האיזורית הסובבת אותנו, לב השרון.

 

פסולת חקלאית וניילונים

סיור בשדות מסביב לצורן יגלה עולם שלם של פסולת חקלאית: ניילונים שמשמשים כיריעות חיפוי לגידולי תות שדה, צינורות זרוקים ושאר פסולת חקלאית (זוכרים את ערימת פגרי העופות בסמוך לצורן לפני חודש?). רבים מהחקלאים פשוט זורקים את הזבל בקצה השדה, שהוא במקרה, גם קצה הישוב שלנו. בהחלט לא נעים.
 

קרינה

נכון, תחנת הלל נסגרה רשמית, אבל עדיין יש בה פעילות שאין לדעת את טיבה. יש אנטנות דמויות חבית או צלחת. האיזור מגודר (למה? יש מה להסתיר?). בנוסף, פועלות מסביב לצורן כמה אנטנות סלולריות, אחת מהן סמוכה למדי לבתים, באיזור הצפון-מזרחי. היות שהנושא של ריבוי אנטנות חלשות מול מיעוט אנטנות חזקות עדיין שנוי במחלוקת – מה מהחלופות פוגעת פחות בבריאות, לא ארחיב כאן בנושא, אבל אנחנו חייבים להיות "עם היד על הדופק" ולעקוב כל הזמן.
 

פסולת בנין

תופעה שאינה ייחודית לצורן, אבל קיימת בהחלט, בשדות שמסביב לישוב, ופה ושם גם בתוכו. אין אכיפה בנושא.

טרקטורונים

בעיני, זהו כלי משחית ורצח. אין למעשה שימוש חקלאי בטרקטורונים, ועצם קיומם הוא פירצה בחוק המאפשרת לנהגים להשתולל, בשדות (שם זה איכשהוא מותר) וברחובות צורן, בדרך כלל ללא קסדות ואמצעי זיהוי, ותוך סיכון רב לסביבה ולאדם. גם כלי ה"מיול" וה"באגי" נכנסים לדעתי לקטגוריה הזו, ומהוים מטרד רעש ובטיחות ממדרגה ראשונה. מפגע הטרקטורונים הוא גם בטיחותי וגם סביבתי, היות שנסיעתם בשטחים הפתוחים גורמת נזק סביבתי רב.
 

מפגעי ריח

יש בעייתיות מסוימת בפניה שלנו לחקלאי האיזור לא לרסס את השדות ולא לזבל אותם – בסך הכל "אנחנו התנחלנו להם באדמה" ו"הם כאן ממזמן", אך לפעמים הריח בלתי נסבל, ונראה לי שרמת הכימיקלים בחומרי הריסוס מאוד גבוהה, כל זאת מבלי להיות מומחה.  

כך או אחרת, יש ימים בהם השהות בחלקים מצורן הופכת בלתי-נסבלת.

חיות בר בסביבה

אני גר בצורן 9 שנים, ונראה לי שמספר הנמיות, השועלים והארנבות באיזורנו הולכת ופוחתת. קשה לי לדעת למה לייחס את התופעה – לציידים התאילנדים (ראיתי מלכודות לפני כשנה)  או לגורמים אחרים. גם כאן, הקשר בין המועצה שלנו למועצה הסובבת אותנו – הכרחי.
 

אז מה עושים?

כמעט כל המפגעים שמניתי – מקורם במועצה האיזורית שמסביבנו. אני קורא לחברי מועצת קדימה-צורן לפנות למר שייע, ליידע אותו על המפגעים, ולנסות למצוא אמצעי אכיפה כדי להסיר אותם. יחד עם זאת, עלינו להישאר עם עין פקוחה לכל הנעשה בתחום הקרינה.
 

צורן – בניה סביבתית ?

כמו רוב ישובי הארץ, צורן לא תוכננה כלל כישוב ירוק וסביבתי (תחבורה ציבורית, בניה חוסכת אנרגיה, גינון וכו'), רמת אמיר יכולה להוות צעד קדימה בעניין, לאור העובדה שתהיה שם בניה רוויה (שנחשבת טובה יותר לסביבה).

 



על צבים, מלכים ואבטיחים - מסלול סיור לאורך נחל אלכסנדר
  נחל אלכסנדר הוא נחל ארוך, שמתחיל באיזור שכם, זורם בין גבעות השומרון, ונכנס לאיזור השרון באיזור המושב ניצני עוז. עד לאחרונה, היה הנחל תעלת שפכים מצחינה, אך מספר פעולות שנעשו לטיהורו הפכו אותו נסבל יותר. זיהום הנחל בשפכים גרם להכחדה של מרבית הצמחיה והחי שבו, פרט לצבים הרכים המפורסמים. כיום הוא עובר תהליך שיקום איטי, וקטע הנחל שבין קיבוץ מעברות ועד לים - ראוי בהחלט לטיול, וניתן לביצוע גם באופניים. . נחנה מצפון לקיבוץ מעברות. כאן יש חניה מסודרת ותחילת המסלול המשוקם של הנחל. אפשר ללכת מכאן לאורך הנחל עד הים, אפשר לעשות קטעים מהמסלול ו"לדלג" מקטע לקטע, או להיעזר ברכב נוסף שיחכה בסוף המסלול. השביל עובר בגדה הצפונית של הנחל, עד לחורשה מוצלת עם ספסלים, ופריחת רקפות בחורף. התל מצד ימין, הוא תל חפר, שבו יפרחו חצבים בתחילת הסתיו. אנו נתמקד במים, שיש בהם עופות מים וצמחיה עשירה ובעצי האקליפטוס שנשתלו כאן מתוך מחשבה שהם ייבשו את הביצות. למעשה, מה שייבש את הביצות הו פעולות ניקוז, אך האיקליפטוסים המרשימים, שמשתלו כאן בשנות העשרים והשלושים עדיין כאן. ניתן לחזור למעברות, ואפשר גם להמשיך לגשר הצבים, תחנתנו הבאה. לגשר הצבים ניתן להגיע גם מתחנת הרכבת הנטושה של כפר ויתקין, ממזרח למושב.   הצבים הרכים שמגיעים לאורך 120 ס"מ ולמשקל של עד 50 ק"ג, אוכלים כמעט הכל - מפגרים ועד במבה, מדגים ותולעים ועד לחם. ניתן להאכיל אותם, אך יש להיזהר ולא לתת להם שקיות נילון. שמרו על הילדים שלא יינשכו על ידי צב, או יפלו לתוך המים. הם אוהבים לצאת ו"להשתזף" על משטחי סלע, לפעור את פיהם, לקפוץ למים ולצלול בזריזות מפתיעה. לאחר שהתפעלנו מהצבים, נחצה את הגשר, ונמשיך מערבה לאורך הנחל. נראה מרפסת תצפית קטנה שצופה לעבר אתר ההטלה של צבי הביצות, ונעבור מתחת לגשר הרכבת. ככל שנתקדם אל הים, יתחלפו המים במי ים שחודרים דרך השפך. כקילומטר לפני שנגיע לכביש החוף,  נראה מבנה אבן מהמאה ה- 19 - זו חורבת סמארה ששימשה תחנת מכס ותחנת משטרה בתקופה העות'מנית. בקיץ היו מתקבצים במקום הזה סוחרי אבטיחים מכל האזור ומעמיסים את האבטיחים על סירות שעגנו בשפך הנחל (מינת אבו-זבורה), וכאן שילמו את המס.. בחורף המקום פורח, ובהמשך יש גם שולחנות לפיקניק. אפשר לחזור לגשר הצבים, או להמשיך עד לחוף, מתחת לכביש המהיר. מצפון לשפך - מכמורת שקמה ככפר דייגים, ומדרום - חוף בית ינאי הידוע לכל תושבי השרון כחוף היפה ביותר באיזור. מושב בית ינאי מקשר אותנו בשמו לנחל אלכסנדר - שניהם נקראים על שם המלך החשמונאי האחרון, אלכסנדר ינאי, שכבש ושחרר את האיזור במאה הראשונה לפני הספירה, ובימיו הגיעה ממלכת החשמונאים לשיאה.   טיול נעים !
 


טיול סתיו לבריכות הדגים

עונת הסתיו מתאפיינת בשני סוגי נדידה: המוני בית ישראל הנודדים לבלות את החגים מעבר לים, וציפורים שמנצלות את נתיב הנדידה הנוח מאירופה, דרך ישראל, לכיוון אפריקה חלקן חולפות בארץ, חלקן חורפות (מבלות את החורף), ומתרכזות בעיקר סביב מקווי מים שיכולים לספק אוכל, כלומר דגים. הנדידה מתחילה בסוף אוגוסט, ומסתיימת בנובמבר, אך אפשר לראות ציפרים בבריכות הדגים גם לכל אורך החורף. בסך הכל חולפות 500 מיליון ציפורים בשמי הארץ כל שנה ! למזלנו, צורן נמצאת במרחק די קצר מכמה ריכוזים יפים של עופות מים אם אתם הורים לילדים בבית הספר יובלים, וגם אם לא, אתם בוודאי יודעים שהכיתות נקראות על שם ציפורים, אז כדאי לקחת את הילדים ולטייל בבריכות הדגים, בחרו לכם שבת נעימה או יום ששי אחר הצהרים וצאו לאחד המקומות הבאים:   1. בריכות הדיג של מעיין צבי . מצפון לכניסה מכביש 4 לזיכרון יעקב, פנו מערבה לתוך אזור התעשייה, חצו את מסילת הרכבת ועברו את כביש החוף בגשר, ומייד תגיעו לבריכות הדגים שמשתרעות עד לחוף. בבריכות תוכלו לראות אנפות, חסידות, כפנים, שחפים וחופמאים   2. הבריכות של קיבוץ נחשולים ניתן להיכנס לתוך הקיבוץ, ולהמשך ברגל לתוך הבריכות שנמצאות מצפון לקיבוץ, לאורך הים. בנוסף לחסידות, שחפים ומבחר אנפות, ניתן לראות גם ברווזים, שלדגים ואפילו נוטריות - מכרסמים בינוניים שהובאו לארץ לתעשיית הפרוות וברחו מהשבי   3. קצת יותר קרוב לצורן - יש בריכות דגים בכביש 65 מצפון לחדרה; ממזרח לקיבוץ העוגן (ליד גן האירועים) ואפילו בבריכה שמדרום לקיבוץ תל יצחק   טיול נעים ושנה טובה !  

 

שני חופים לקיץ: חוף גדור וחוף הבונים
  בין מכמורת לחדרה נמצאת רצועת חוף מהיפות באזור המרכז. לצערנו, המקום כבר לא כך-כך סודי, וסובל מהזנחה ולכלוך, אך זה עדיין לא מונע לטייל שם וליהנות במידת האפשר. ניתן להגיע מהצד הצפוני של מכמורת (ליד מלון "מירמאר" לשעבר) או מגבעת אולגה אנא, אל תרדו אל החוף בכלי רכב. מעבר לעובדה שזה אסור, זה פוגע באנשים שעל החוף, בצמחיה ובחיות. החוף עשוי מפרצים ולגונות, שנוצרו מקריסה של רכס הכורכר המערבי לתוך הים. קצת דרומה לגבעת אולגה, נמצא גבעה גבוהה, היא "תל גדור", ומצפון לה מפרץ, שידוע כ"מפרץ הסיני" על שם העולים מסין שהגיעו למקום, או כ"מפרץ בנימין", על שם הברון רוטשילד. לקראת סוף הקיץ נוכל ליהנות גם מפריחה אופיינית - נר הלילה החופי, וגם חצבים. המועד הטוב ביותר להיות שם - כמובן, אחר הצהרים, לקראת השקיעה עשרים ק"מ צפונית לחוף גדור, נמצאת שמורת חוף הבונים מגיעים אליה דרך הכביש הישן לחיפה, מצפון לזיכרון יעקב. עוברים את מושב הבונים, ואת האנדרטה לזכר אסון הרכבת, ומגיעים לחוף.החוף הוא שמורה בתשלום, ואפשר לישון בו באוהלים (שמביאים מהבית). לדעתי, זהו החוף היפה ביותר בארץ. הוא מלא מפרצונים, מערות כחולות, גלים מתנפצים, צדפים , סרטנים מטיילים ושחפים צווחים. אפשר להגיע אליו לאחר הצהרים של שקיעה, ואפשר להישאר לישון. החוף משולט ומסומן בסימון שבילים וניתן לקבל דפדפות בכניסה אליו מידע נוסף תוכלו לקבל כאן: http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?Cat=~30~~878933060~Card1~&ru=&SiteName=parks&Clt=&Bur=298515540   קיץ נעים !
 

תוואי שביל קדימה צורן

בשבת, 2.7.05, השלמנו (סגן ראש המועצה מיקי אקרמן ואנוכי) את איתור שביל הטיולים קדימה-צורן. המסלול, כפי שהוא נראה לנו עכשיו, יעבור בקווים כלליים בנתיב זה: התחלה בחניון המערבי של יער אילנות הליכה לתוך המעבר התת-קרקעי שמתחת לכביש 4 כניסה לתור ה"ארבורטוריום" - יער אקלום העצים של אילנות
מסלול בתוך הארבורטוריום - יתואם עם קק"ל כניסה ליער אילנות מצידו הדרומי-מערבי הליכה ביער אילנות במסלול הקבוע שם הגעה לאירוסים של יער אילנות יציאה מהיער מזרחה לעבר קבוצת עצים שניתן לערוך מהם תצפית על האזור הליכה מזרחה דרך השדות של צפון קדימה כניסה לתוך קדימה לכיוון השמורה הליכה בשביל שמחבר את השמורה ליער קדימה הליכה ביער קדימה במסלול ההיקפי ליד ריכוז הצבעונים של קדימה, יציאה מהיער מזרחה לכיוון קידוחי המים הליכה בשביל שמחבר את קידוחי המים לדרך צורן-גאולים הליכה דרומה לכיוון המשתלה של צורן (נתיב הצעדה) חציית כביש צורן-קדימה דרומה לכיוון חוות האנטנות פניה מזרחה באזור האנטנות, לנקודת תצפית על השומרון, על חוות האנטנות ועל יישובי לב השרון הליכה צפונה וסיום בעץ השקמה
 

ילדי אוסלו במושב ינוב - פורסם - 12.7.05


חלק מהקשר בין אדם וסביבה הוא היכולת להתחבר לפרטי ההיסטוריה הקטנים שנמצאים באיזור מגורינו. גם מסביב לצורן נמצאות פינות לא מוכרות, אחת מהן במושב ינוב שמצפון לצורן
בנובמבר 1949 יצאה קבוצה של ילדים יהודיים מתוניסיה, בדרכה לישראל, כחלק מ"עליית הנוער". הילדים עברו קודם לכן "מחנה הבראה" ליד אוסלו שבנורבגיה, כמו קבוצות רבות אחריה.
המטוס שהטיס את הילדים התרסק, 27 ילדים נהרגו, כמו גם 7 מלווים ואנשי צוות. ילד אחד ניצל.
גופות הילדים הועברו לקבורה בתוניסיה.
ממשלת נורבגיה תרמה לזכרם 50 בתים במושב העולים החדש (דאז) ינוב, ואת מבני הציבור. וככל הידוע לי, שם מתגורר הניצול היחיד. מדי שנה מתקיים טקס לזכרם, לעיתים בהשתתפות נציג ממשלת נורבגיה.
מושב ינוב של היום הוא מושב פורח שדרכו אנחנו עוברים בדרכנו לכביש כפר יונה, לחלקנו יש אולי גם קרובים במושב, אז בפעם הבאה שימו לב, שמצפון ,לכיכר שבאמצע הישוב, מימין לכביש, יש אנדרטה ועליה חקוקים שמות הילדים. לידם נמצא צריף ראשונים משנות ה-50., אחד הצריפים שתרמה ממשלת נורבגיה

 fo
 
 

מחלבות בשרון - פורסם ב- 9.6.05

לרגל חג השבועות, לא אגיש לכם מתכונים (את זה אני משאיר ליונתן...). הפעם, נצא לסיור בעקבות אתרי החלב באיזור השרון.
משק החלב בישראל נחשב לאחד המפותחים ביותר בעולם, בשורה אחת עם צרפת, שוויץ, הולנד ועוד כמה מדינות מערב-אירופיות. די בסיור חטוף במדפי הסופרמרקטים ובבוטיקי הגבינה המיוחדים בתל אביב, כדי להבין שהמבחר והאיכות גבוהים, גם בקנה מידה בינלאומי. ואם כבר קצת ציונות, בואו נזכור שהפרה הישראלית מניבה את כמות החלב הגדול ביותר בעולם, בממוצע, ועל כך תוכלו לקרוא באתר מועצת החלב:
 
נתחיל את הסיור מצפון לדרום, מעמק חפר - צומת כפר הרא"ה. במושב חיה משפחת יעקבס, שמייצרת מוצרי חלב שנים רבות, ובעשור האחרון מייצרת גבינות מחלב בקר, עיזים וכבשים. ניתן לבקר במקום, ולא לשכוח - המושב דתי, והמחלבה סגורה בשבת
רפת חפר, משותפת לקיבוצים העוגן ומעברות - נמצאת ליד קיבוץ העוגן, והיא "רפת רובוטית" שבה הפרות נחלבות, אוכלות ונחות על פי לוח הזמנים שלהן, בעוד הרפתן "משרת" אותן. יש במקום הדרכה, והכניסה בתשלום
במושב בית-יצחק שליד צומת בית-ליד נמצאת מחלבת "בית יצחק" הותיקה, שמתמחה בגבינות בסגנון הולנדי, ונפתחת מדי פעם לביקורים, סגורה בשבת
אם נמשיך מזרחה, נגיע למושב חניאל ובמשק משפחת כפיר נוכל לראות פרות מזן ג'רסי, עיזים, כבשים ובאפלו, שמחלבם מייצרים שם גבינות קשות ייחודיות בסגנון איטלקי. אין שם חנות מסודרת וביקורים מסודרים, אבל אפשר לנסות ולבקר (זה מה שאנחנו עשינו, ואף ראינו המלטה בשידור חי), הגבינות שם ייחודיות ולדעתי אין דומות להן בארץ.
נסיים את סיורנו באיזור התעשייה החדש של נתניה, בה פועלת מחלבת "מחלבנה" שמייצרת מוצרי חלב בסגנון רוסיה ומזרח אירופה, כמו קפיר, טבורג וגבינה עם צימוקים
 
בתאבון וחג שמח
 
העץ הוא שריד לאוכלוסיית עצי שקמה גדולה שהייתה לאורך מישור החוף בימי קדם. השקמה, קרובת משפחה של הפיקוס והתאנה נותנת פירות (מתוקים ואכילים, אך לא ממש טעימים...) בקיץ, ומשמשת משכן לעטלפי פירות. העבודות לסגירת רחוב השקמה בגלל בניית בית הספר פגעו בעץ במקצת, אך הוא עדיין מרשים.
מכאן נמשיך מערבה, ליד בית הספר יובלים, ונכנס לשדה, לכיוון חוות האנטנות. אחד הדברים המשמחים ביותר בצורן היום, ששטח חוות האנטנות שהיה איום של ממש על בריאות התושבים הפך לשדה תפוחי אדמה. מדי פעם המעבר פתוח ואפשר להיכנס לשטח האנטנות

 

אתרים ליום השואה וליום העצמאות - פורסם ב-11.5.05
הימים שאחרי חג הפסח הם "ימי הלאום" שבהם אנו מתייחדים עם זכר חללי השואה וחללי מערכות ישראל,, וחוגגים את יום העצמאות
 
באזור השרון ישנם שני אתרי מורשת השואה
בית טרזין בקיבוץ גבעת חיים איחוד להנצחת גטו טרזין-טריזינשטאט שבצ'כיה
בקיבוץ תל יצחק נמצא "משואה", המכון ללימודי שואה, מתמקד בפעילות חינוכית בקרב בני נוער ועובדי הוראה מישראל ומהעולם
 
בשני המקומות האלה מתקיימים טקסים מיוחדים לציון יום השואה והגבורה.
 
לא רבים מאתנו יודעים שהשרון היה זירת קרבות במלחמת העצמאות
ערב פרוץ מלחמת העצמאות היה אזור השרון, המיושב בישובים יהודיים, פס צר שרחבו 6-7 קילומטר בין הים לבין יישובי "המשולש". כיבוש השרון, אילו היה מתרחש, היה גורם לניתוק מלא של מרכז הארץ מאזור חיפה והצפון. לצורך הגנת האזור הוקמה חטיבת "אלכסנדרוני" שרבים מלוחמיה היו תושבי השרון.
כבר עם פרוץ המלחמה, ניסו ערבים מאזור קלנסווה לכבוש את כפר-יעבץ, הישוב המזרחי והמבודד ביותר בגוש תל-מונד, ונהדפו ממש על גדרות הישוב.
לאחר הכרזת העצמאות, נוספו לערביי האזור גם כוחות פולשים ממדינות ערב, ובאזור השרון היו אלה חיילי הצבא העיראקי. היעד הפעם היה המושב גאולים. ב-28.5.48 פרץ הצבא העיראקי לתוך הישוב, וכבש חלק ממנו לזמן מה. חטיבת אלכסנדרוני התארגנה להתקפת נגד, הדפה את העיראקים והרחיבה את תחום השליטה היהודי לאזור בורגתה וניצני עוז של היום. בקרבות אלה נפלו 17 לוחמים.
חטיבת אלכסנדרוני המשיכה ונלחמה בקרבות קשים אחרים, גם באזור השרון (כפר סבא, טירה, קאקון, דור) וגם בגזרות אחרות - בלטרון, בפאלוג'ה ואף בעין גדי. 448 חיילים מחטיבת אלכסנדרוני נפלו במלחמת העצמאות, ואתר ההנצחה לזכרם נמצא בשכונת נווה עוז שבדרום נתניה, וכדאי לבקר בו. אין כל אתר ציון, למיטב ידיעתי, בכפר יעבץ או בגאולים.
.הדמות הידועה בין לוחמי אלכסנדרוני, שנפצע בקרבות לטרון הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה, אריק שרון
מידע נוסף על קרבות החטיבה תוכלו לראות באתר
מלחמת העצמאות באזורנו הסתיימה כאשר הישובים היהודיים נשארו באותו פס צר, ורק בהסכמי שביתת הנשק הסכימו ישראל ועבר-הירדן להרחיב מעט את המותניים הצרות. כתוצאה מכך, צורפו לישראל יישובי המשולש - טירה, טייבה, קלנסאווה ועוד, וביניהם נוספו לאחר מכן מספר ישובים יהודיים.
 
באזורנו גם מספר אתרי עליה, התיישבות והעפלה - ועל כך - בהזדמנות אחרת
 
העץ הוא שריד לאוכלוסיית עצי שקמה גדולה שהייתה לאורך מישור החוף בימי קדם. השקמה, קרובת משפחה של הפיקוס והתאנה נותנת פירות (מתוקים ואכילים, אך לא ממש טעימים...) בקיץ, ומשמשת משכן לעטלפי פירות. העבודות לסגירת רחוב השקמה בגלל בניית בית הספר פגעו בעץ במקצת, אך הוא עדיין מרשים.
מכאן נמשיך מערבה, ליד בית הספר יובלים, ונכנס לשדה, לכיוון חוות האנטנות. אחד הדברים המשמחים ביותר בצורן היום, ששטח חוות האנטנות שהיה איום של ממש על בריאות התושבים הפך לשדה תפוחי אדמה. מדי פעם המעבר פתוח ואפשר להיכנס לשטח האנטנות

 
עשור לצורן - סיור בישוב, פורסם ב- 4.4.05
עשר שנים מלאו לצורן. למי שלא יודע, צורן נקראת כך על שם תל קטן, תל צורן, שנמצא מצפון לכביש פרדסיה-גאולים. שמו של התל, אגב, הוא בגלל החולות: צורן הוא היסוד הפעיל בהרכב הכימי של החול ושל החמרה הנפוצים באזורנו.
נתחיל את טיולנו בצורן דווקא מהכניסה הצפונית. נלך (או ניסע) ברחוב השקמה, נפנה שמאלה לחולות גאולים, ושוב שמאלה לרחוב האלון, עד לבריכת המים, הנקודה הגבוהה ביותר בצורן, ומהגבוהות באזור השרון. מכאן ניתן לצפות צפונה ומזרחה, למורדות השומרון המערבי, טול כרם, טייבה וכמובן לכל הישובים החקלאיים של מזרח השרון. אחת לכמה שנים, שיורד שלג משמעותי בשומרון, כל המדרונות לבנים, מראה יפה מאין כמוהו.
נחזור לרחוב ההדרים, ונלך לכל ארכו מזרחה, מעבר לקצה הישוב נראה גבעה עם אנטנות, היא תל חרזה, שעליו כתבתי לפני כחודשיים - בחודשים ינואר-פברואר הוא מכוסה בכלניות.
נוכל ללכת מחוץ לצורן, לאורך הגדר הדרומית, בין החממות לבין בתי הישוב, וליד "ואדי" קטן שמנקז מי גשמים לכיוון קלנסווה. גם כאן נוכל לראות פריחה במהלך האביב. לחילופין, נוכל ללכת דרך רחובות צורן עד לפינה הדרום מערבית של הישוב - בתחילת רחוב האילנות, שם נראה את עץ השקמה.

בנקודה זו מסתיים הסיור (הדרך הביתה קצרה...) בנקודה למחשבה ולגאווה – צורן היא בין המקרים הבודדים שמאבק סביבתי הסתיים בניצחון. יש לנו בהחלט סיבה להתגאות, ולקוות לשנים הבאות שתהיינה מוצלחות לא פחות


 
העץ הוא שריד לאוכלוסיית עצי שקמה גדולה שהייתה לאורך מישור החוף בימי קדם. השקמה, קרובת משפחה של הפיקוס והתאנה נותנת פירות (מתוקים ואכילים, אך לא ממש טעימים...) בקיץ, ומשמשת משכן לעטלפי פירות. העבודות לסגירת רחוב השקמה בגלל בניית בית הספר פגעו בעץ במקצת, אך הוא עדיין מרשים.
מכאן נמשיך מערבה, ליד בית הספר יובלים, ונכנס לשדה, לכיוון חוות האנטנות. אחד הדברים המשמחים ביותר בצורן היום, ששטח חוות האנטנות שהיה איום של ממש על בריאות התושבים הפך לשדה תפוחי אדמה. מדי פעם המעבר פתוח ואפשר להיכנס לשטח האנטנות

ר e w
 

על צמחים מחופשים ועל פארק השרון  - פורסם ב-21.3.05
אנו נמצאים לפני חג הפורים, ומעניין לדעת שלא רק אנו האנשים מתחפשים. יש גם בעלי חיים, (בעיקר זוחלים) שמשנים צבעים כמו זיקית, או מתחזים לחיה אחרת. כך למשל, יש מין של זעמן, נחש לא ארסי, שדוגמת הגב שלו דומה לצפע, כדי שיחשבו שהוא ארסי. אך הדוגמה הבולטת ביותר בעולם הטבע הוא סחלב ששמו דבורנית - והוא נראה ממש (נו, טוב, כמעט...) כמו דבורה. עובדה זו מושכת דבורים ממין זכר, ומעודדת את האבקת הצמח. גם התחושה של המגע בפרח יוצרת אשליה "פרוותית" שדומה לגוף הדבורה. את הדבורנית ניתן לראות במקומות רבים בארץ בתקופת סוף החורף ותחילת האביב, אך לא במרבדים גדולים, וצריך לחפש את הצמח היטב. נסו לחפש אותו בשמורת חרוצים, בשמורת פולג, בכרמל וברמות מנשה.
 
עוד על הדבורנית, כולל תמונות, תוכלו לקרוא כאן:
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2380,00.html

מקום מומלץ לביקור בעונה זו שבין סוף החורף לתחילת האביב - פארק השרון. לא לבלבל עם שמורת חוף השרון

מדובר בכל השטח שבין חדרה לנחל אלכסנדר, בין כביש 4 לכביש 2. זו אינה שמורה מוכרזת, ועדיין קיימות תכניות לסלול כביש עוקף חדרה מדרום שיחצו את הפארק.

ניתן להיכנס אל הפארק גם מאזור התעשייה עמק חפר ליד הקוסמוס ומפעל טיב טעם, וגם דרך תחנת הרכבת חדרה. הפארק הוא למעשה "משטח דשא" טבעי ענקי, שמפוזרים בו חרובים עצי אלת מסטיק, ובאביב פורחים בו פרחים רבים.

בצד המזרחי של הפארק יש שתי בריכות, שהן שריד לביצות חדרה שיובשו לפני כמאה שנה: בריכת סמר, והבריכה הגדולה יותר, בריכת עטא. גודל הבריכות משתנה על פי כמות הגשמים ועל פי עונות השנה, והן מהוות מוקד משיכה לעופות מים ולצבי ביצה

טיול נעים וחג פורים שמח


 

בעקבות התורמוסים הכחולים - פורסם ב-28.2.05

אחד הפרחים הבולטים ביותר בסוף החורף ותחילה האביב הוא תורמוס ההרים, הידוע גם כתורמוס הכחול

בכל שבת בסוף פברואר ובתחילת מרץ נוהרים המוני בית ישראל ואשתו אל תל שוכה, בעמק האלה, הידוע גם כ"גבעת התורמוסים". החל בשעה 10 כבר לא ניתן למצוא חניה ברדיוס של קילומטרים. לכן, אני ממליץ לכל מי שיכול להגיע ביום חול, או ביום ששי. כל האזור פורח עכשיו, וזו גם הזדמנות לספר לילדים על הקרב שנערך בין דוד גלית בעמק האלה שמתחת לתל, בין שוכה ובין עזקה איך מגיעים: נוסעים על כביש מס' 1 לכיוון ירושלים, בשער הגיא פונים ימינה לכביש 38, עוברים את בית שמש (תל בית שמש שמול הכניסה לעיר מכוסה כלניות), ופונים בצומת האלה שמאלה לכביש 375. אחרי כ-2 קילומטר - התל בצד ימין.  
ולמי שלא רוצה להרחיק ולהצטופף: יש שדה תורמוסים מרהיב ליד מחלף אלייקים. במחלף פונים צפונה, לכיוון דליית אל כרמל - כביש 672), ומייד שמאלה לכיוון בסיס אלייקים, שאולי זכור למי מאתנו משירותו הצבאי. לא נכנסים לבסיס, אלא מקיפים אותו מדרום בדרך משובשת, עד שמגיעים לגבעה שכולה מלאה תורמוסים. אם מטיילים באזור, אפשר גם לשלב את "דרך נוף כרמל" שמתחילה גם היא באזור חניון שער הכרמל, ממשיכה בנוף מרהיב ופורח עד למנזר המוחרקה (מסלול קצר) או להמשיך עד לישוב נשר. שילוב של אלייקים ודרך נוף כרמל יכול להיות טיול נחמד ולא רחוק מאזורנו. גם הצפיפות בשבתות (פרט ליציאה מהמוחרקה לדלית אל כרמל) נמוכה בהרבה. ומילה לסיום על כביש חוצה ישראל. קחו בחשבון שכאשר הכביש ימשיך צפונה ויגיע לכביש 70 ולצומת אלייקים תיתכן פגיעה גם בעולם הטבע שמסביבו...
טיפ לחובבי הגינון: ניתן לזרוע תורמוס הרים גם בגינות הביתיות בצורן ובקדימה
ee
  

שמורת קדימה - פורסם 7.2.05


ט"ו בשבט הגיע, וזו הזדמנות לשוב ולראות מה פורח באזורנו
אזור החוף (כמו גם הנגב הצפוני) מתאפיין בפריחת חורף/אביב מוקדמת יחסית לאזור ההר. גל הפריחה העיקרי הוא בחודשים פברואר-מרץ.
ונתחיל ב"שמורת הבית" היא שמורת קדימה



בחלקה הצפון-מזרחי של קדימה השתמר יער של יותר מעשרים אלוני תבור, חלקם עתיקים. לצידם פורחים בחודש פברואר (המועד המדויק תלוי במזג האוויר...) עשרות עד מאות (!!!) אירוסי ארגמן מרהיבים, שהועברו לכאן לפני שנים כאשר התבצעה בניה נרחבת בקדימה. מדהים לראות את הפרחים בצבעי סגול-ארגמן, ומדהים עוד יותר לראות שיחסית לשמורה בנתניה עמוסת המבקרים, השמורה שלנו די ריקה - ואולי טוב שכך.
פרט לאירוסים פורחים כאן גם שום, קידה שעירה, אלקנת הצבעים וכמה צבעונים


לפני שנה ערכנו, ילדי גן חובה זהבן בצורן (והוריהם) טיול קצר של ששי אחר הצהרים. קחו את הילדים, טיילו - וזכרו - אין פחים בשמורה - קחו אתכם את כל מה שהבאתם
ומה עוד באזור ?
מספר אירוסי ארגמן יפרחו בפברואר ביער קדימה, סמוך ליציאה המערבית
כלניות פורחות (כבר עכשיו) ב"גבעת הכלניות" במושב תנובות
בשמורת חרוצים פורחים - כלניות, סחלבים , אירוסי ארץ-ישראל
מסלול פריחה נפלא ביער אילנות - אבל זה כבר נושא לכתבה בפני עצמה

ee
my
ww
 


תל חרזה ליד צורן - פורסם ב-7.2.05

אתמול יצאתי לטייל מחוץ לצורן (חורבת חרזה) - הגבעה עם האנטנה והחורשה, כמה מאות מטרים ממזרח לקצה רחוב ההדרים

המקום מלא בכלניות פורחות אפשר פשוט לצאת מדרום רחוב היערה - הפירצה בגדר ליד החממות או מצפון רחוב החרוב - שם אין גדר

kj


hh


יוזמה לשביל קדימה צורן - פורסם ב-17.1.05 

לאחרונה שמעתי על יוזמה של תושבי העיר ערד, לסימון שבילי טיול בסביבה הקרובה לעיר: מדובר בשבילים שלא היו מסומנים בעבר, קצרים, וקרובים לעיר באופן מיידי. הסימון נעשה על ידי התושבים עצמם (מבוגרים ונוער), בברכת החברה להגנת הטבע, ובעלות מינימלית עד אפסית.
 
לדעתי, כדאי ליזום דבר דומה גם בקדימה-צורן. יש לנו בסביבה הרבה מה לראות.
נראה לי ששביל שיחבר את יער אילנות, שמורת האירוסים, יער קדימה, אתרים חישובים בקדימה, נקודות מסביב לצורן שיש בהם תצפית יפה למזרח, וסתם אזורי פרדסים וסביבת האנטנות לשעבר - יהיה דבר מבורך, יוזמה שתחבר את התושבים למקום.
 
שביל כזה יכול להשתלב במערכת השבילים המסומנים הקיימת באזור (אין הרבה כאלה) ולהיות בסיס לשבילים נוספים בכל אזור לב השרון
 
אני חייב להדגיש: לא מדובר בטיילת שעלותה יקרה - אלא בסימון שביל (לכל היותר שביל עפר לאופניים, אך גם זה לא הכרחי) שעלותו מינימלית
 
אשמח לשמוע את דעתכם,
 
דודי הולצמן

תגובת ראש המועצה

דודי שלום רב,
 
הרעיון נראה לי מקסים ויכול לתרום ולהעלות את קדימה-צורן על המפה
 
בברכה,
יצחק גולברי
ראש המועצה

 על מלך הביצה ועל שמירת טבע - פורסם ב-31.12.04

 
כולנו מכירים את הנרקיס כ"מלך הביצה". רבים מאיתנו לא יודעים שלא הרחק מאיזור השרון ההומה ומגוש דן מסתתרים להם מלכי ביצה שמצאו את עצמם חלק ממאבקים לשמירת הטבע ואיכות הסביבה.
 
הנרקיס, שפורח לא רק בביצה, מופיע מדי חורף בפריחה לבנה וצהובה אופיינית.
כרגע פורחים נרקיסים ברמות מנשה, בהר הכרמל, ומתחילים לפרוח גם באיזורנו: שמורת ביתן אהרון ו.. בעמק ליד פי גלילות
 
מה הקשר בין פי גלילות, אחד המפגעים הסביבתיים הקשים, לשמירת טבע ? מסתבר שיש קשר. כל עוד פי גלילות ניצב על מקומו כמסוף גז ודלק, לא היה פיתוח ולא היתה בניה בשטח שמסביבו. כך נשמר שטח פתוח טבעי למדי, בעמק שבין רמת אביב ג' לבין פי גלילות שבו השתמרו מערות קבורה שומרוניות, פריחת אירוס ארגמן ועמר שבו פורחים מדי חורף אלפי נרקיסים.
כאשר הוחלט על פינוי פי גלילות, מעשה מבורך לכשעצמו, לטשו העיריות של רמת השרון ותל אביב את עיניהן למקום, ותכננו בו 9000 יחידות  דיור (אין ספק ששטח שנמצא בין רמת אביב ג לבין רמת השרון הוא מכרה זהב), כל זה על אחד מהשרידים האחרונים לטבע עירוני באיזור תל אביב.
החל בשנת 2002 נאבקים גורמי איכות סביבה  מול ענקי הנדל"ן והעיריות כדי לשנות את התוכנית. אף אחד לא משלה את עצמו שלא תהיה בניה, אך ניתן לייחד מקום לפארק שישמור על חלק מהנרקיסים ועל מערות הקבורה והצמחייה האופיינית להן, לטובת התושבים ולמען הדורות הבאים
בשבת, 8-9 בינואר מתוכננת פעילות וסיורים מודרכים במקום
תוכלו לקרוא עוד על המקום כאן
 
ואיך כל זה קשור אלינו לצורן ? קודם כל זה באיזור שלנו (ומי שלא רוצה להגיע עד גלילות יכול לראות נרקיסים בשמורת ביתן אהרון, מצפון למסעדה שבבית ראשונים). שנית, גם לנו יש מפגע סביבתי שהצלחנו להסיר - חוות האנטנות. כדאי גם לנו לפקוח עין, גם שם יש ערכי טבע, ולא כולנו נשמח לראות מגדלים ובתים גם בשטח זה



שמורות טבע בשרון - פורסם ב-15.12.04 
איזור השרון המקיף אותנו איבד את נופו הטבעי כבר לפני עשרות שנים: בהתחלה על ידי כריתת יער האלונים הגדול שהשתרע בין הירקון לכרמל, אחר כך על ידי עיבוד חקלאי אינטנסיבי, ולבסוף - על ידי בניה מואצת של יישובים, שכונות, איזורי תעשיה ומבני מסחר. רבים מאיתנו מעדיפים לנסוע רחוק, לצפון, לדרום ולאיזור ירושלים כדי לראות קצת טבע ונוף.
אך בין כל אלה, מתחבאות להן שמורות טבע קטנו ובלתי מוכרות, שיוכלו להתאים לטיול קצר של חורף או אביב, במרחק דקות נסיעה ספורות מהבית.
 
 לאתרים ה"גדולים" כמו נחל אלכסנדר, שמורת פולג, פארק השרון ואפולוניה, אתייחס בפעם אחרת. כך גם לשמורות האירוסים בנתניה ובקדימה.
פרט להן מתחבאות שמורות קטנות ולא מוכרות:
 
שמורת חוף השרון
מכביש החוף פונים לכיוון המרכז המסחרי שליד קיבוץ שפיים. בכביש הפנימי של המרכז פונים לעבר החנות "צומת ספרים". בכיכר שליד החנות פונים מערבה (יש שילוט). הכביש הופך לדרך עפר , המגיעה עד לגדר הגן הלאומי חוף השרון. כשמגיעים לגדר נוסעים בדרך עפר דרומה - במקביל לגדר, עד לרחבת החנייה שמול שער הכניסה. ניתן להגיע גם מהחניה של גן האירועים בשפיים. - יש שם שילוט
בתוך השמורה המגודרת (הכניסה חינם) יש שבילים שמובילים למצוק האדיר שעל חוף הים - כדאי להגיע לפני השקיעה. יש בשמורה פריחת קיץ (נר הלילה) ופריחת חורף ואביב, יש בשמורה צבאים (שרק אם נהיה בשקט נוכל לראות אותם), גבעות ומגלשות חול, ומרפסות צפיה אל הים.
השמורה מראה לנו כיצד נראה חוף השרון מתל אביב עד נתניה לפני הבניה, ונותנת לילדים מרחב עצום לטייל (זהירות: אל תתנו לילדים להתקרב למצוק)
 
שמורת רכס חרוצים
אם תסעו בדרך העפר שבין המושב היוקרתי בני-ציון לבין שפיים, תראו בצד הדרך (מימין) שמורה קטנה שנראית לא מרשימה בהתחלה. אש אם תרדו מהרכב (בחודשים ינואר-בפרואר) תוכלו לראות בין שבילי השמורה צבעונים, כלניות, אירוסים וסחלבים
 
כלניות במושב תנובות
בקצה המזרחי של המושב, מעבר לשכונת בנה-ביתך (ההרחבה) יש גבעה קטנה שמתכסה בינואר-פברואר במרבד כלניות. זו שמורה לא ידועה כמעט בכלל, ויש ממנה תצפית יפה לכיוון מזרח - טול כרם, קלנסווה ועוד




כל הזכויות שמורות לדודי הולצמן
Back to Homepage 

dudi.hol@gmail.com